Bava Metzia 92

Kapitel 92

א כל הנישום דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין
1 was geschätzt wird, wenn es für etwas anderes in Zahlung gegeben wird; sobald der andere es geeignet hat, ist er für das Eingetauschte haftbar.
ב ה"נ מסתברא מדקתני סיפא כיצד החליף שור בפרה או חמור בשור שמע מינה
2 Dies ist auch einleuchtend, denn im Schlußsatze lehrte er: Zum Beispiel: wenn man einen Ochsen auf eine Kuh oder einen Esel auf einen Ochsen getauscht hat. Schließe hieraus. –
ג ולמאי דסליק אדעתיה מעיקרא מטבע מאי כיצד הכי קאמר ופירי נמי עבדי חליפין כיצד החליף שור בפרה או חמור בשור
3 Welchen Sinn hat dieses Beispiel nach der früheren Auffassung, hier werde von einer Münze gesprochen? – Er meint es wie folgt: auch Produkte können Tauschmittel sein; zum Beispiel: wenn man einen Ochsen auf eine Kuh oder einen Esel auf einen Ochsen getauscht hat. –
ד הניחא לרב ששת דאמר פירי עבדי חליפין אלא לר"נ דאמר כלי אין אבל פירי לא עבדי חליפין מאי כיצד
4 Einleuchtend ist dies nach R. Šešeth, welcher sagt, Produkte können Tauschmittel sein, wie ist aber dieses Beispiel nach R. Naḥman zu erklären, welcher sagt, nur ein Gerät könne Tauschmittel sein, Produkte aber nicht!? –
ה הכי קאמר יש דמים שהן כחליפין כיצד החליף דמי שור בפרה או דמי חמור בשור
5 Er meint es wie folgt: es gibt einen Kauf, der einem Tausche gleicht; zum Beispiel: wenn man die Zahlung für einen Ochsen auf eine Kuh oder die Zahlung für einen Esel auf einen Ochsen getauscht hat. –
ו מאי טעמיה דרב נחמן סבר לה כרבי יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות ומפני מה אמרו משיכה קונה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה
6 Was ist der Grund R. Naḥmans!? – Er ist der Ansicht R. Joḥanans, welcher sagt, nach der Tora wird [die Sache] durch die Zahlung geeignet, nur deshalb bestimmten sie, daß man sie nur durch das Ansichziehen eigne, damit [der Verkäufer]nicht sagen könne: dein Weizen ist auf dem Söller verbrannt.
ז ומלתא דשכיחא גזרו ביה רבנן מלתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן
7 Bei einem gewöhnlichen Falle haben die Rabbanan diese Bestimmung getroffen, bei einem seltenen Fallehaben die Rabbanan diese Bestimmung nicht getroffen. –
ח ולריש לקיש דאמר משיכה מפורשת מן התורה הניחא אי סבר לה כרב ששת מתרץ לה כרב ששת
8 Allerdings kann Reš Laqiš, welcher sagt, das Ansichziehen sei ausdrücklich in der Tora vorgeschrieben, wenn er der Ansicht R. Šešethsist, sienach R. Šešeth erklären,
ט אלא אי סבר לה כרב נחמן דאמר פירי לא עבדי חליפין ומטבע לא קני היכי מתרץ לה על כרחך כרב ששת מתרץ לה
9 wie aber erklärt er sie, wenn er der Ansicht R. Naḥmans ist, welcher sagt, Produkte können keine Tauschmittel sein, und durch Zahlungsmittel kann ja nichts geeignet werden!? – Er muß sie notgedrungen nach R. Šešeth erklären. –
י תנן כל המטלטלין קונין זה את זה ואמר ריש לקיש ואפילו כיס מלא מעות בכיס מלא מעות תרגמא רב אחא בדינר אנקא ואניגרא אחד שפסלתו מלכות ואחד שפסלתו מדינה
10 Wir haben gelernt: Jede bewegliche Sache wird durch eine andere geeignet. Hierzu sagte Reš Laqiš, selbst ein Beutel voll Geld durch einen Beutel voll Geld!? – R. Aḥa erklärte: Siegesdenareund Nigerdenare; die einen sind von der Regierung verrufen und die anderen nur in einzelnen Provinzen.
יא וצריכא דאי אשמועינן פסלתו מלכות משום דלא סגי כלל אבל פסלתו מדינה דסגי ליה במדינה אחריתי אימא אכתי מטבע הוא ואין מטבע נקנה בחליפין
11 Und beides ist nötig. Würde er es nur von den durch die Regierung verrufenen gelehrt haben, [so könnte man glauben,] weil sie nirgends gehen, während die in einer Provinz verrufenen, die in einer anderen Provinz im Verkehr sind, als Münze gelten, und eine Münze kann nicht Tauschmittel sein.
יב ואי אשמועינן פסלתו מדינה משום דלא סגי ליה לא בצנעא ולא בפרהסיא אבל פסלתו מלכות דסגי ליה בצנעא אימא אכתי מטבע הוא ואין מטבע נקנה בחליפין צריכא
12 Und würde er es nur von den in einer Provinz verrufenen gelehrt haben, [so könnte man glauben,] weil sie da weder heimlich noch öffentlich im Verkehr sind, während die von der Regierung verrufenen, die noch heimlich im Verkehr sind, als Münze gelten, und eine Münze kann nicht Tauschmittel sein. Daher ist beides nötig.
יג אמר רבה אמר רב הונא מכור לי באלו קנה
13 Rabba sagte im Namen R. Honas: [Sagte jemand:] verkaufe es mir dafür; so hat er es geeignet,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel